Like the MamaLand Empire!

Have you Liked the AliyahLand adventure?
      ...and sign up for weekly aliyah tips by email (it's free).

Small speech at the end of Ulpan

image Because I am a keener (the nice way of saying brown-noser) and suspected nobody else wanted to, I offered to give a small dvar Torah / speech of thanks at the party to celebrate the Last Day of Ulpan a couple of weeks ago.  (I know, I’m totally posting these things out of order, but never mind.)

Here’s what I came up with (Google translation follows):

במסורת היהודית, כשחוגגים שמחה או משתתפים במסיבה, צריכים להגיד דברי תורה. לכן, רציתי לומר כמה דברים ממסורה שלנו.

בתורה, יש חלק לכל שבוע בשנה. השבוע, קוראים את פרשת שמות. הפרשה הזאת מתחילה את הספר השני של התורה.

בספר שמות, קוראים על הנסיעה הארוכה של היהודים ממצרים לארץ ישראל – מעבודה קשה לחופש ועצמאות. ליהודים, היתה נסיעה של סבלנות, נסיעה קשה, נסיעה עם הרבה בעיות.

אבל הם המשיכו לנסוע ארבעים שנה במדבר, בלי מזגן, בלי תנורי חימום, בלי מכוניות או אוטובוסים. למה? כי השם הבטיח לנו ארץ יפה, ארץ טובה, ארץ של ברכה.

הוא גם הבטיח להיות פה איתנו – בדרך ובארץ – ולתת לנו כל הברכות של הארץ.

הנסיעה של היהודים במדבר קצת כמו הנסיעה שלנו כעולים חדשים או כתיירים שגרים פה. הנסיעה קשה ויש הרבה בעיות על הדרך. אבל אם אנחנו ממשיכים ללכת, ממשיכים לנסות, ממשיכים ללמוד עברית, נצליח – והארץ תהיה בית חדש שלנו, לגור פה עם השם.

אני רוצה להודות למורה שרה. כתוב במסורה שלנו שמישהו מלמד ילד, הוא כמו הורים שלו. היית מורה נהדרת אבל גם היית קצת כמו אמא שדואגת לתלמידיה ורוצה רק טוב להם. היית מדריכה ומתרגמת לא רק לשפה, אלא מדריכה לתרבות, למקומות בארץ ומנהגים חדשים פה.

תמיד לא נשכח את האולפן בקרית ים והכיתה של מורה שרה. אני מקווה שירד הרבה גשם – השנה וכל שנה! – ושהגשם יביא ברכה, הצלחה, עושר ואושר לנו ולכל עם ישראל.

Here’s what Google Translate says I said (I have made a few corrections where its translations were just plain wrong):

In Jewish tradition , when celebrating joy or participating party, to say words of Torah . So, I wanted to say some things in our tradition .
In the Torah, there is a part for each week year . This week , read the story of Exodus. This episode begins the second book of the Torah.
Exodus reading the long journey of the Jews from Egypt to Israel Israel - hard work for freedom and independence. Jews , was journey of patience, hard journey, journey with a lot of problems.
But they continued to travel forty years in the wilderness , with no air conditioning , no heater , no cars or buses. Why ? That God has promised us a beautiful land , good land , a land of blessing.
He also promised to be here with us – on the way and in the country - and give us all the blessings of the land.
The journey of the Jews in the desert a bit like our trip as new immigrants or tourists who live here . The journey is difficult and there are many problems on the way. But if we continue to go, continue to try and continue to learn Hebrew , we can succeed - and the country will be our new home , to live here with Hashem.
I want to thank a teacher Sarah . Write our tradition that if someone teaches a child, he is like his parents . You were a great teacher but you were a bit like a mother cares for her students and wants only the best for them . You were an instructor and translator not only the language , but a guide to culture, places and customs in the country here .
I will never forget the ulpan in Kiryat Yam and classroom teacher Sarah . I hope for much rain - this year and every year ! [NOTE:  this was a running joke in class; the teacher said we could end almost every essay with a wish for rain, so everybody laughed when I said this bit, which was nice] - And the rain will bring blessing, success, wealth and happiness for us and all of Israel .

So that is that – the end of ulpan.  Now on to the rest of regular life in Israel.

No comments:

Post a Comment

I'd love to hear what you have to say.